אנחנו עוד נשמע עליהם – מחוג כדורגל לנערים עם מוגבלויות ועד פסטיבל ״צפון ירוק״ המיזמים הייחודיים של חניכי המכינות

הכירו את פרויקט ״החממה״ – פרויקט ראשון מסוגו בעולם המכינות לעידוד יזמות בתחום הלכידות החברתית; אלו הפרויקטים המיוחדים שיצאו לפועל עוד השנה

זה לא סוד שלנוער הישראלי ולחניכי המכינות נקודת מבט ייחודית ומרעננת על החברה הישראלית , ולא פעם נדמה שחשוב וכדאי לקחת את הרעיונות שלהם ברצינות. זו הסיבה שמועצת המכינות יצאה השנה עם פרויקט חדש, פרויקט ״החממה״,. מרחב רעיוני ומעשי שנועד לתת כלים להנעת יוזמות מ"השטח" של החניכים והמכינות בתחום הלכידות החברתית.

פרוייקט ״החממה״ מתקיים בשיתוף פעולה עם קק״ל, “Open Valley” ו”Google” ישראל

הלכנו להכיר את היזמים הצעירים מקרוב – מתוכניות חינוכיות ייחודיות ליצירת מפגשים ושיח בין אוכלוסיות שונות ברחבי הארץ, יוזמות למען בני נוער עם מוגבלויות ועד פסטיבל שמטרתו להחזיר את התיירות לצפון הארץ – בכמה חודשים בודדים, קבוצות ממכינות שונות ברחבי הארץ הצליחו להרים פרויקטים בסדרי גודל אזוריים וארציים.

איך מיזם נולד?

לתוכנית החממה כמה שלבים – תחילה החניכים למדו את הבסיס בתהליכי ייזמות וכיצד מוציאים רעיון לפועל. יום הלמידה הראשון התקיים במשרדי OpenValley בקיסריה עם מנטורים מקצועיים. יום הלמידה השני התקיים במשרדיGoogle for Staratups עם הרצאות העשרה של גוגל ישראל. ימי הלמידה העניקו לצוותים כלים ושיטות להתקדמות בתהליך. בתום תהליך פיתוח של מספר שבועות ובליווי המנטורים, התקיים בתל אביב יום השיא של הפרויקט – אירוע הקאתון בו כל צוות יזמים הציג את המיזם שלו בפרזנטציה מקצועית ופיץ' משכנע כנהוג בתחום. לאחר הצגת כלל היוזמות, התקיימה תחרות והצבעות של הקהל ושל צוות השיפוט. בסוף היום הוכרזו הזוכים – שקיבלו הרבה מחיאות כפיים וכבוד ולא פחות חשוב – מענק למימוש היוזמה.

בזו אחר זו עלו קבוצות חניכים נרגשים על הבמה – כולם עם רעיונות מבריקים ויצירתיים שהמשותף להם – דרכים שונות לקידום לכידות חברתית.. הצוותים הציגו את הצורך,המענה שלהם לקידום הנושא והערך המוסף של היוזמה. כך לדוגמה, שיתפה אותנו סיוון ממכינת צהלי שלוחת יבנה על החוויה עם חברותיה למיזם – תמר, ענבל, נופר ואיילה ביום ההקאתון: ״למיזם שלנו קוראים שי״ח – ראשי תיבות של שותפויות, ישראליות וחקלאות. הרעיון הוא להפגיש בין כיתה בתיכון דרוזי וכיתה בתיכון יהודי ולהפגיש בין נערות יהודיות ונערות דרוזיות לסדרה של פעילויות – היכרות, התנדבות חקלאית יחד, שיעורים משותפים ושיח״. סיוון סיפרה על החוויה בהקאתון: ״היה ממש מגניב. אני ונופר הצגנו את המיזם, נתנו לנו את כל הכלים לדבר מול קהל, להרכיב פיץ׳. הרגשנו ששומעים אותנו, שיש לנו מול מי לדבר, שיש לנו מקום לדבר על הבעיות שאנחנו רואות בחברה. זה היה מאוד מיוחד״. (מכינת צהלי יבנה זכו במקום השני בהאקתון!)

עומר וניצן ממכינת הירושלמית יזמו גם את פרויקט הסובב מפגשים ושיח בין אוכלוסיות שונות, במיוחד בתוך העיר ירושלים. עומר שיתפה: ״הרעיון נבע מזה שהבנו שבמכינה קיבלנו הרבה מאוד דברים שלא קיבלנו במקומות אחרים – הבנו שהרבה אנשים לא זוכים לזה ופה יש לנו הזדמנות״. ניצן הוסיפה על החוויה בהקאתון: ״היה ממש מגניב – היו מלא מנטורים שהצליחו בתחומם. הבמה הייתה חוויה משמעותית, הם פינקו באוכל, הייתה חוויה טובה. היה זמן עבודה על הפרויקטים, לימדו אותנו לעמוד מול קהל ולהציג את המיזמים שלנו״.

הכירו את המיזמים הבולטים:

מיזם שווים על הדשא – מכינת ידידיה (פרס חביב הקהל)

במכינת ידידיה, בחרו החניכים לחבר בין שני עולמות: כדורגל ונערים עם מוגבלויות. בתוך חודשים ספורים הם פתחו חוג כדורגל עם מאמן מקצועי ונבחרת משולבת שלחניכי המכינה ונערים עם מוגבלויות. אלמוג חגשור, חניך המכינה שהוביל את המיזם יחד עם חבריו, שיתף אותנו: ״עשינו סקר בבית שמש, העיר שבה המכינה שלנו יושבת, בדקנו בכמה משפחות יש ילדים עם צרכים מיוחדים. ראינו שבבית שמש יש הרבה בעלי צרכים מיוחדים – והיו לנו 2 מטרות: הראשונה, שיהיה להם מקום להיות בו אחה״צ, במיוחד לאוכלוסייה הבוגרת יותר שלרוב אין לה הרבה מסגרות, בני 20-21. המטרה השנייה – שלנו הייתה לחבר בין האוכלוסיות השונות של העיר. עשינו את זה דרך הספורט: פתחנו קבוצת כדורגל לאנשים עם צרכים מיוחדים יחד עם עמותת ׳עת לעשות׳ ויש לנו 12 חניכים, אנחנו החונכים שלהם – חלקינו עם רקע מקצועי בכדורגל. יש לנו מאמן מנוסה ומקצועי שמכיר את העבודה עם אנשים עם צרכים מיוחדים״.

הרעיון ליוזמה הגיעה ממנהל המכינה, ומשם החניכים לקחו את המיזם לידיים שלהם, לאורך השלבים השונים של הפרויקט: ״מנהל המכינה שאל אם יש חבר׳ה שיותר חזקים בכדורגל – ככה יצרנו קבוצה והתחלנו להריץ את זה. אני מחובר לכמה חניכים שם ברמה מטורפת ומחכה להיפגש בכל יום ראשון. פעם בחודש יש לנו מפגש איתם ועם ההורים – כך גם הם מכירים אחד את השני״.

למרות האתגרים שעלו לאורך השנה, החניכים התמקדו בניסיון ללמוד ולהבין כיצד הם יכולים לתמוך במשתתפי החוג: ״יש חבר׳ה צריך לתת להם יותר תשומת לב, שזקוקים ליותר יחס אישי, לפעמים יש שני חונכים על חניך. המאמן של החוג עבד בעבר עם ילדים עם צרכים מיוחדים. בנוסף, לפני שהתחלנו עם המיזם היינו בשבת התנדבות בכפר השיקומי ״עדי נגב״ – מתחם ענק שהמטרה שלו זה לתת מקום לבית לאנשים ונערים עם צרכים מיוחדים שהתפקוד שלהם מאוד נמוך. זו השבת שאני הכי זוכר במכינה עד עכשיו. קיבלנו כלים איך להתמודד איתם, אני אישית לא עבדתי עם ילדים כאלה עד עכשיו. לאט לאט צברנו ביטחון״.

מיזם נעים ביחד – מכינת מנשרים קלו (מקום ראשון)

במכינת מנשרים קלו החניכים יזמו מיזם שמטרתו היא לקדם לכידות דרך היכרות ושיחות יום יומיות בין אנשים ממגזרים שונים, זאת במקום לא אחר מקרונות הרכבת!

יהלי כהן זאדה, ממובילי המיזם, סיפר לנו: ״בפרקטיקה הרעיון שלנו הוא פוסטר שיודבק על שולחנות הרכבת והוא בעצם יהיה מנחה לשיחה פשוטה בין הנוסעים. עליו יהיו הסבר ושאלות המנחות את הנוסעים ברביעייה בשיחה שנעה משאלות פשוטות כמו ׳מאיפה אתה בארץ? ולאן אתה נוסע?׳ ועד שאלות אישיות או שאלות על אקטואליה ישראלית.

הגענו לרעיון כשבתחילת התחרות חיפשנו את הנקודה שבה החוסר בלכידות חברתית פוגש אותנו ביום יום והבנו שהתקשורת היום יומית בין אנשים לוקה בחסר ובין מגזרים שונים זה קורה באופן דרסטי. אנשים מפחדים ממי ששונה מהם וביד שלהם תמיד נמצא התירוץ הטוב ביותר להתחמקות משיחה-הטלפון הסלולרי. וכך מתפספסות הזדמנויות לשיחות פשוטות ומורידות חסמים בין אנשים שונים. חיפשנו מקום לתת בו פוש לעבר שיחה וישר חשבנו על הרכבת כמקום שבו קורת ההחמצה הזו באופן הגדול ביותר״.

יהלי מספר שלא בכדי בחרו ברכבת, ״בכל יום נוסעים ברכבת 270,000 אנשים ברביעיות שנבנו באופן מושם לשיחה ועדיין יורידו את הראש למסך. אנחנו באים לשנות את זה״. הוא שיתף אותנו שהוא למד מהחוויה הזו המון, והוא ייקח ממנה הרבה לעתיד: ״למדנו על עבודה בצוות, בניית ״פיץ׳״, עבודה מול גוף גדול וניתוח האינטרסים של מי שאני עובד מולו או ״מוכר״ לו את הפרויקט שלי. ושיעור נוסף שלמדתי הוא שלכל פרויקט יש את החלק שצורך אנרגיות והמתגמל של ההתחלה שמחאה במוטיבציה ואחריו מגיע החלק השקט והחשוב שבו מתעסקים עם בירוקרטיה ותהליך, הכל לוקח זמן ארוך ובדילוגים איטיים מצעד לצעד אבל אי אפשר לסיים בלעדיו וחשוב לשמור בו על רוח חזקה״.

מתחת לאלונקה – מכינת ערבה (מקום שני יחד עם צהלי)

בשלוחת פראן של מכינת ערבה יזמו את מיזם ״מתחת לאלונקה״ שמטרתו לקרב בין אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית על ידי יצירת קבוצות התנדבות לשיקום עוטף ישראל, המשלבות אנשים מאוכלוסיות שונות. רועי שיתף אותנו: ״מהרגע שבו הבנו מה המיזם שלנו רצנו על הדברים. היו גם קשיים, אבל אסף, המנטור שלנו מאוד עזר לנו להתגבר עליהם ולהבין מה מבדיל אותנו ומבליט אותנו בין מיזמים אחרים. בחודש מרץ הוצאנו חמישה פיילוטים לקיבוץ בארי שנמצא בחצרים, הפיילוטים היו מוצלחים מאוד – למרות הקושי לגייס אנשים. הרגשנו מאוד משמעותיים. אנחנו מקווים שבתחילת השנה הבאה נפיק לקחים ונוציא פיילוטים נוספים ונצליח להגיע לקהל רחב יותר של אנשים. אנחנו מקווים שזה יהיה פרויקט של המכינה שמופעל בשגרה״.

הרעיון למיזם הגיע מחוויה אישית של רועי. הוא שיחק כדורסל בפועל להבים, בכיתה ט׳ הוא עבר לקבוצת הנוער של הפועל באר שבע. כשהגעתי לשחק בבאר שבע, אימון ראשון – חטפתי הלם. מחצית מהקבוצה הם דתיים, עד אז כמעט ולא הכרתי חבר׳ה דתיים בלהבים. הגעתי לבאר שבע והכרתי אוכלוסיות חדשות פנים מול פנים. אחרי שבועיים הם הפכו לחברים הכי טובים שלי. מהחוויה הזו הבנו כקבוצה שהדרך להשיג לכידות חברתית היא דרך מפגש של אנשים״.

רועי משתף שמיזמים כאלה מתאפשרים בזכות שיתוף הפעולה במכינה והרצון המשותף לתרום: ״הדבר שאני הכי גאה בו במיזם הזה זו הבחירה של המכינה וכל הלוקחים חלק, לא להיות פסיביים מול המצב של החברה הישראלית. יש הרבה אנשים שהמצב של החברה הישראלית מפריע להם, אבל מעטים האנשים שפועלים אקטיבית לשנות אותו החבורה שלנו – טל, רוני, יונתן, נגה ואני – בחרנו להיות אקטיביים בסיטואציה, בלי קשר לתחרות. עצם זה שבחרנו להיות אקטיביים בסיטואציה זה משהו שאני גאה בו. זה לא היה מתאפשר בלי מועצת המכינות והמכינה שלי, פארן ערבה, שנתנו לנו פלטפורמה ליזום בעצמנו״.

רועי שיתף שהוא למד הרבה מהתהליך: ״למדתי על ניצול הזדמנויות. מהרגע שבמכינה שאלו מי רוצה להיות בפרויקט הזה קפצתי על ההזדמנות וניצלתי אותה. כבר במפגש הראשון שלנו זה לדעת למי לפנות, מנכ״לים של חברות גדולות, מנטורים, לנסות ליצור קשרים משמעותיים וללמוד מהם״.

צפון ירוק – מכינת גליל עליון

במכינת ״גליל עליון״ יזמו את מיזם ״צפון ירוק״, שמטרתו, בדומה לפסטיבל ״דרום אדום״ המוכר מעוטף עזה, להביא תיירות וחיות ליישובי הצפון – במיוחד לאחר המערכה הממושכת ופינוי התושבים במלחמה. מאתר הפרויקט: ״ביום שבת, ה־7 באוקטובר, פרצה לחיינו מציאות חדשה – יישובי קו העימות בצפון התרוקנו, קהילות נעקרו, והאזור כולו נכנס לקיפאון. אבל דווקא מתוך ההפוגה – צומחת תקווה. ׳צפון ירוק׳ הוא מיזם חברתי־תיירותי שמבקש להחזיר את החיים לצפון – דרך שבועיים של פעילות אינטנסיבית: טיולים, פסטיבלים, אטרקציות, התנדבות, חיבור לקהילה ופריחה מחודשת. זה לא רק אירוע. זו תנועה. תנועה של חיבור מחודש לאדמה, לקהילה, לתרבות ולשורשים. החזון: להפוך את "צפון ירוק" לאירוע דגל שנתי – סמל לתקומה, להתחדשות ולחיזוק הצפון״.

המיזם יצא לדרך השנה בשיתוף קק״ל. מנהל אגף החינוך והקהילה בקק״ל, אבי מוסן, שיתף אותנו: ״פרויקט החממה הוא אחד הפרויקטים שצומחים מתוך שיתוף הפעולה ארוך השנים של מועצת המכינות הקד״צ עם חטיבת החינוך והקהילה של קק״ל . הפרויקט הוא שילוב של עולם הערכים המשותף לקק״ל ולמכינות עם עולם היזמות והחדשנות. היה מדהים לראות את התהליך שעברו החניכים שלקחו חלק בפרויקט משלב החשיבה על הרעיון ועד הצגת הנושא. אחד הפרויקטים ״צפון ירוק״, שחניכי מכינת גליל עליון הובילו ביחד עם קק״ל הביא לידי ביטוי את הצורך בסיוע לתושבים בצפון שחזרו לבתיהם עם ערכי אהבת הארץ. אני מקווה מאוד שבשנה הבאה נמשיך ליזום ביחד פרויקטים חדשניים שישפיעו על החברה והסביבה בישראל, תוך שימוש בכלים ומיומנויות מעולם היזמות והחדשנות ועל היצירתיות והכישורים של חניכי המכינות הקד״צ״.

נתראה בהאקתון הייזמות הבא...