צו השעה: כתבה ראשונה בסדרה על המכינות והשלוחות החדשות

גם בזמן המלחמה עולם המכינות ממשיך להתרחב ופועל במוקדים חדשים לאורך הגבולות – הכירו את הפנים מאחורי המכינות בדרום, בצפון ובבקעה. הפרק הראשון בסדרה: בין נהריה, מטולה, ניר עוז ורותם.

גם השנה מפעל המכינות הקדם-צבאיות מתרחב עם פתיחת שלוחות נוספות בנקודות שונות בארץ, בדגש על קווי העימות והפריפריה. פתיחתן של מכינות אלו מסמלת יותר מכל את האמונה בכוחו של נוער איכותי ומעורב לחולל שינוי, ואת תחושת השליחות הלאומית בשיקום החברה הישראלית. רגע לפני פתיחת השנה, עצרנו לשוחח עם ראשי המכינות והחניכים החדשים במכינות ובשלוחות החדשות שקמו על תקומה, חלוציות והתנדבות.

מכינת ׳בינ"ה׳ בנהריה: להיות כוח קהילתי בשיקום הצפון

מכינת בינ"ה פתחה שלוחה חדשה בנהריה, כחלק מתחושת המחויבות של הארגון להשתלב ולפעול בתוך החברה הישראלית. טל קריגר, ראש המכינה, מתגורר עם משפחתו בנהריה: ״בזמן המלחמה נהריה לא פונתה, למרות מיקומה הקרוב לגבול. חווינו כאן מלחמה בעצימות גבוהה עם 15 שניות ירידה למקלטים. בגלל שהעיר לא פונתה היא חווה אתגרים אחרים של חזרה ושגרה ושיקום. החוסן הנפשי של האזרחים נפגע, גם הכלכלה נפגעה והרבה מוסדות תרבות נסגרו, בתי מלוןומסעדות נסגרו. התפקיד של המכינה יהיה להיות כוח קהילתי לשקם את העיר. ועוד משהו ייחודי למכינה: התכנים שאנחנו נלמד יהיו קשורים ומחוברים לעיר שבה אנחנו פועלים ברוח מבט-ראי-חלון. את הטקסטים שנלמד, אנחנו כל הזמן פוגשים במובן אישי, וגם במובן הציבורי של החברה הישראלית.״

הפתיחה של בינ״ה בנהריה משמרת את הדנ״א המקורי של המכינה: ״המסורות שנשארו, מרצים ומרצות, המהויות והעקרונות של בינ״ה – בית היוצר לנשמת האומה – נשארות איתנו: יצירת תחושת בעלות, בית בתרבות היהודית, דרך הטקסים, מארון הספרים היהודי דרך מסורות, חגים, אירועים. אנחנו נהיה באירועים השנתיים של בינ״ה ברחבי הארץ. בתוך זה, אנחנו מחנכים לשירות משמעותי על פי היכולות שלהם וצורכי צה״ל. ויש הרבה שיח ערכי ופעילות סביב השירות – טיולים אימונים סדרות.״

דגן מגור, חניך מהמכינה, מספר על בחירתו: "בחרתי להגיע למכינה כדי ללמוד ציונות על הארץ להכיר את מפת ישראל ולהכיר חברים מכל הארץ עם אותם ערכים ומטרות שרוצים להתכונן לשירות משמעותי בצה"ל". בחירה בנהריה הייתה עבורו מובהקת: "בחרתי דווקא בנהריה כי היה חשוב לי לעזור בשיקום הגליל והצפון ובעיקר בנהריה שנפגעה במלחמה. המשפחה של אבא שלי גרה בגליל ומאז ה7.10 אנחנו שומעים את הקשיים שלהם ואיך הגליל התרוקן ושיש פחד גדול מהמלחמה ולכן היית לי מוטיבציה להגיע דווקא לצפון". דגן מספר שיש לו מטרה ויוזמה לקראת השנה הקרובה: ״הייתי רוצה היא להצליח להתחבר עם בני הנוער בעיר שמתעניינים במוזיקה ורוצים להקים מרכז חברתי להרכבים מוזיקליים אני ועוד כמה חברים מהמכינה מנגנים ויכולים להרים מקום חברתי מוזיקלי״.

ליאור אשכנזי מבת ים, חניכה נוספת, מספרת על הבחירה ללכת לשנת מכינה: ״בחרתי ללכת למכינה מכמה סיבות, הראשונה זה הרצון לצאת מתוך הבועה שאת חיה בה כל החיים ולפתח את העולם שלך ולצאת מאיזור הנוחות ולהכיר אנשים ודברים חדשים. הסיבה השנייה, היא שאני גדלתי כל החיים עם אחות תאומה אז תמיד הייתי איתה אז גם עניין אותי איך זה פעם אחת להיות לבד, בלעדיה לצאת לדרך עצמאית אבל להתנסות בזה לפני הצבא. הסיבה השלישית הייתה למצוא את האני האמיתי שלי ולבנות את העקרונות והדעות שלי מחדש ובעצמי ולא לפי מה שתמיד הכתיבו לי״.

מכינת ׳במעלה הדרך׳ בקיבוץ ניר עוז: להכניס חיים חדשים לקיבוץ

בקיבוץ ניר עוז, אחד היישובים שספגו את המכה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר, קמה מכינה חדשה עם משימה ייחודית. דני לויט, ראש המכינה, סיפר לנו על הרקע להקמתה: ״זאת המכינה הראשונה שעמותת ׳במעלה הדרך׳ מקימה – העמותה קמה כדי לתת מענה לתוכניות חינוך ומנהיגות לנוער מהעוטף בעקבות ה7.10. בהמשך לעשייה של העמותה התעורר שיח על הצורך בשיקום קיבוץ ניר עוז. הבנו שזה דבר שיכול להביא לשינוי משמעותי: להכניס קבוצת צעירים מיוניים עם מוטיבציה, שמעבר לשנת המכינה האישית ופיתוח הזהות – המוקד שלהם יהיה קודם כל לקחת חלק בשיקום הקיבוץ: פיזית, קהילתית, בכל הרמות שידרשו אנחנו שם!״.

מהסיבה הזו אומר דני, המטרה העיקרית של המכינה בקיבוץ תהיה הפעילות בעוטף: ״אני חושב שהדבר הראשון שנשים עליו דגש זה חיבור של החניכים לעוטף בכלל ולקהילה הספציפית של הקיבוץ של ניר עוז. דבר שני זה להגיע מתוך מקום צנוע שלא עכשיו בא להציל ולא בא ממקום פטרוני אלא ממקום של להיות חלק ולקחת חלק בכל מה שיידרש מאיתנו ומתוך הבנה שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר. התהליכים שהחניכים עוברים הם תהליכים של פיתוח רגישות ואכפתיות לכל מה שקורה בחברה הישראלית. ביום שאחרי המכינה היינו רוצים שאלה יהיו אזרחים שמעורבים בחברה, בתעסוקה, באקדמיה, כאזרחים שבאים לקחת חלק וגם להוביל. זו הציונות של שנת 2025, אנחנו מכינה שבמהות שלה – זה מה שאנחנו משרישים בחניכים – יש בה הרבה עשייה. יש למידה ושיח אבל הכל תוך כדי עשייה והתנסות״.

למכינה הגיעה גם חניכה שקשורה באופן אישי לקיבוץ. שירה להבי, גדלה בהר אדר, אבל סבא וסבתא שלה חיו בקיבוץ ניר עוז. היא סיפרה לנו: "סבא וסבתא שלי חיו בקיבוץ ניר עוז. הם ניצלו מהטבח לאחר ששהו 11 שעות בממ"ד ופונו יחד עם כל הקהילה לכרמי גת. ארבעה חודשים לאחר ה-7.10 סבא שלי נפטר". שירה חיפשה מכינה שבה תוכל לתרום ולסייע: ״בשנה שבין התיכון לשירות הצבאי חיפשתי מקום שבו אוכל לעבור תהליך של למידה, מעבר למה שמלמדים בבית ספר. להתמודד עם אתגרים חדשים, ולחזק כישורים חברתיים.. דווקא ניר עוז כי חשוב לי להקדיש זמן ומאמץ ולתרום בצורה משמעותית לקהילה.. גם היא כוונות עם מטרות ברורות לשנה: ״המטרה העיקרית לשנה הקרובה היא לעבור תהליך של למידה עצמית והתפתחות אישית דרך נתינה לסביבה ועשייה. אני רוצה להבין אילו ערכים מובילים אותי ומה נותן לי תחושת משמעות. ללמוד מה חשוב לי ומה אני רוצה לעשות בהמשך. חשוב לי לעבור את התהליך הזה בשיתוף החברים שאיתי וקהילת ניר עוז, ללמוד מהם ולחוות איתם את האתגרים השונים״.

מכינת ׳גליל עליון׳ במטולה: להמשיך את החלוציות

מכינת גליל עליון, מכינה ותיקה בצפון, פתחה שלוחה חדשה במטולה. נתנאל ברק, שגדל ומתגורר היום עם משפחתו בצפון ומנהל השלוחה, מספר כי כבר מתחילת המלחמה היה ברור למכינה שהם רוצים להתרחב: "כבר יחסית מתחילת המלחמה היה ברור למכינה שאנחנו רוצים לפתוח שלוחה במטולה, בתור מכינה גלילית שחיה ופועלת בצפון כבר כמעט 30 שנה, חשוב לנו להיות רלוונטיים לצרכים ולמה שקורה בצפון, ובתוך זה למשימת השיקום המורכבת שעוד לפנינו. אני מאמין שזאת משימה לאומית ולא רק של תושבי הצפון. אחד המסרים המשמעותיים גם לחניכים, שמעבר לקושי ולאתגר שהחברה שלנו חוותה בשנתיים האחרונות ועדיין חווה, זאת זכות גדולה ומחויבות גדולה עוד יותר לחיות בתקופה ההיסטורית הזאת, לקחת אחריות ולהשפיע. לעשות שנת מכינה במטולה, להשתלב ללמוד ולנסות לסייע ככל שנוכל זה בדיוק זה."

ברמה האישית לאחר ששנה שעברה הקמנו יחד עם שותפים וארגונים נוספים (לב אחד, הביתה ומועצת המכינות) את החמ״ל הצפוני, והבאנו מעל ל15,000 מתנדבים לצפון, היה לי ברור שאני רוצה להיות במקום הזה ולפתוח את השלוחה במטולה.

מעבר לכך שמטולה היא הישוב הכי צפוני בישראל ובמלחמה הסמליות של המושבה רק גדלה בתור מקום שחטף ונפגע לא מעט, חשוב לי להדגיש שמטולה היא מושבה וותיקה מאוד, שהרבה בזכות האנשים שהקימו אותה ויישבו אותה לאורך השנים הגבול הצפוני של מדינת ישראל נקבע וקיים כפי שהוא עד היום. מטולה היא מושבה חלוצית מאז ועד היום, יש פה אנשים מדהימים שמיישבים את הגבול הצפוני של הארץ במשך דורות. מבחינתינו זאת זכות גדולה להקים פה שלוחה, להשתלב ולהתחבר לקהילה, ללמוד מהמקום והמורשת שלו ולסייע במה שצריך במאמץ השיקום ובחזרה לשגרה הפורחת שהיתה פה לפני המלחמה ואני מאמין שעוד תהיה״.

נתנאל מספר על הציפיות לקראת השנה של המחזור הראשון של השלוחה: ״מעבר לתהליך החינוכי המשמעותי שחשוב לי שכל חניך יעבור במהלך השנה, אני חושב שבשנה שמקימים שלוחה חדשה בטח במקום כמו מטולה ובטח בתקופה הנוכחית, חשוב מאוד שניהיה רלוונטיים למה שקורה במטולה ובצפון, שההשתלבות תיהיה מיטבית ושנבסס קשרים ארוכי טווח עם הקהילה. זאת זכות גדולה להיות פה ולעשות פה שנת מכינה, ואם נצליח להטמיע את זה גם אצל החניכים, יחד עם הרצון האמיתי לקחת אחריות לתרום ולהשפיע אני בטוח שנסכם פה שנה מעולה״.

ארבל שוויקי, חניך מהשלוחה, מתאר את הסיבה לבחירתו במכינה: "הרגשתי שאני צריך עוד שנה משמעותית לפני הצבא – שנה שתכין אותי פיזית ומנטלית, ותעמיק את הידע שלי על מדינת ישראל, ההיסטוריה שלה והערכים שמחזיקים את החברה שלנו". כשנודעה לו האפשרות לעבור לשלוחת מטולה, הוא הרגיש "שזה בדיוק המקום בשבילי: מצד אחד מקום שמאפשר לי להתפתח אישית... ומצד שני אזור שזקוק היום במיוחד לנוכחות צעירה ותורמת". ארבל רואה את שהותו במטולה כ"אתגר אישי, ושליחות לאומית". ארבל הגיע לצפון מתוך תחושה של אחריות וחיבור אישי: ״ טיילתי פה הרבה ותמיד ראיתי בו את המקום הכי יפה בארץ. דווקא עכשיו, כשהאזור מתמודד עם תקופה קשה ורגישה, חשוב לי להיות פה ולתרום כמה שאפשר. המטרה שלי היא להשתלב במטולה – להכיר את האנשים, הטבע והקהילה, ולבנות בסיס חזק של שייכות ותרומה. אני מאמין שמתוך חיבור אמיתי למקום ולחברה, אפשר להתפתח אישית ולהשפיע הרבה יותר. אני רוצה להכיר לעומק את הצפון – את ההיסטוריה, התרבות והאופי הייחודי שלו – ולפתח קשר אישי אמיתי עם האזור. מבחינתי, אם בסוף השנה ארגיש שמטולה היא בית שני בשבילי, זו תהיה הצלחה גדולה.

מכינת ׳רוח נכון׳ ברותם: למצוא את האני הטוב ביותר

גם מכינת רוח נכון פתחה שלוחה חדשה ביישוב רותם שבבקעת הירדן. דוד קארו, ראש השלוחה, נמצא כבר כמעט עשור בעולם המכינות: ״ אני אוהב לעבוד עם הגיל הזה ולעבוד עם אנשים שרוצים לעבור תהליך. מבחינתי רותם היא מיוחדת במינה גם במרקם האנושי וגם בפן התרבותי. אנחנו ישוב אקולוגי, דתי חילוני. הייתי רוצה שהחניכים יצאו עם אמונה בעצמם עם הרבה רוח שיוכלו לעמוד באתגרים שהם עתידים לפגוש בחיים ובצבא״

מורן נפתלי, חניכה בשלוחה, סיפרה שמגיל צעיר ראתה את אחותה ואת סביבתה הולכים לשנות שירות ומכינות ולכן הבחירה במכינה הייתה טבעית: ״הכישורים והיכולות שניתן להשיג בשנת מכינה הם מתנה, ולדעתי צריך להסתכל עליהם בצורה הזו. השנה הזו היא הזדמנות נדירה, לקחת צעד אחורה מהמרוץ הבלתי פוסק של החיים ולהקדיש מחשבה כנה ואמיתית למי אני רוצה להיות. מי אני רוצה להיות עכשיו, בעתיד, ואיזה דוגמה אני רוצה לשמש לדור הבא. יחד עם האפשרות הזו לפסק זמן, מגיעים גם השיעורים לחיים, והלקחים שנלמדים יום יום דרך חיי הקבוצה, השיעורים, וההתמודדות השגרתיות שנלוות לחוויה הזו שמעצימים את התהליך ההתבגרותי פי כמה״.

מורן הציבה לעצמה מטרה בסיסית לקראת השנה הקרובה: ״המטרה שלי מול עצמי לשנה במכינה היא להגיע בלב פתוח. אני רוצה להגיע למכינה בשביל להרכיב מחדש את הזהות הישראלית שלי וללמוד להכיר את עצמי תחת סביבה חדשה. הדרך שבה אני מקווה לחוות את התהליך הזה, תהיה עוצמתית ומשמעותית באמת, רק דרך כנות כלפיי עצמי וכלפי הסביבה שלי. אני לוקחת את ההזדמנות הזו של מכינה באמת כמתנה. אני רוצה לנצל את הזמן המוגבל שיהיה לי בשביל ללמוד ולהעמיק בנושאים שלא בהכרח יהיה לי את האמצעים ואת הנכונות להעמיק בהם אם לא במכינה. אני עוד לא מאמינה שאני כרגע הגרסה הכי טובה של עצמי שאני מסוגלת להיות. התפתחות אמיתית מתרחשת כשמציגים את עצמנו באמת, בלי מסכות ובלי השפעות חיצוניות על דרך החיים שלנו. המטרה שלי בפשטות, היא להגיע למכינה אני, ולצאת משם אני טוב יותר״.

כל המכינות והשלוחות החדשות קמו בתמיכת משרד ההתיישבות, האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון, מנהלת תקומה, מנהלת צפון ושותפים נוספים.מכינת ׳במעלה הדרך׳ בקיבוץ ניר עוז ושלוחת מטולה של מכינת ׳גליל עליון׳ יחד עם עוד שני מוקדי מכינות חדשות בגבולות זכו לקום השנה בתמיכת ״קרן פועלים לתקומה״ הפועלת לשיקום קהילות עוטף ישראל. סך הכל, בשנתיים האחרונות, קמו 9 מוקדי מכינות בגבולות בתמיכת בנק הפועלים.

אנחנו מאחלים לכל החניכים והצוותים שנת מכינה מוצלחת!

מוזמנים לעקוב להמשך סדרת הכתבות על המכינות החדשות שקמו השנה ברחבי הארץ...